רגעים של אימה
עדן ובן זוגה אופק היו בדרכם הביתה מפסטיבל הנובה, בזמן נסיעה ברכב ירו עליהם מחבלים. את אופק רצחו, את עדן פצעו וחטפו, ואת הרכב שלה שרפו כליל. לאחר חודשיים וחצי, עדן שלנו הוחזרה על ידי צה”ל ללא רוח חיים.
קצין הנפגעים הגיע אלינו הביתה עם ארבע דמויות שחורות שאינני זוכרת איך הן נראות, ואמר לי לשבת. מיד הבנתי שמשהו רע קרה, הופתעתי מאוד לשמוע שעדן הוחזרה ללא רוח חיים כי ציפיתי לפגוש אותה בחיים, הייתי בטוחה שהיא חיה, ותחזור אלינו בריאה ושלמה.
האדם שמאחורי הסיפור
עדן נשמה מאוד גבוהה, עם אינטואיציה מעל הממוצע. טובת לב, עדינה, אוהבת מאוד חיות ובמיוחד כלבים (וגידלה שני כלבים מדהימים – טד וקאיה). שמחה, חייכנית, יפהפייה, מצחיקה, חכמה, ווינרית, פייטרית, רוחנית, שאפתנית, מצליחנית, ישרה, כנה, אהבתי את שיחות הנפש איתה, היא היתה החברה הכי טובה שלי.
לא נשכח לעולם את עדן שלנו ואת הנרצחים – במותם ציוו לנו את האחדות. אני שילמתי את המחיר הכי כבד, והבטחתי לעדן שאעשה הכל שאירוע נורא כזה לא יחזור על עצמו לעולם במדינת ישראל.
פרויקט הנצחה
“החברותא” – קבוצות תמיכה לחיזוק פנימי פיתוח חוסן נפשי וקבלת כלים להתמודדות עם כל אתגרי החיים.
הרצאות לעם היהודי ברחבי בעולם, בהן אני מספרת על השבר הגדול של השבעה באוקטובר ועל התקווה המצויה באחדות.
המסר שלי
הרוח של עדן כאן. עדן לא מתה לשווא, במותה היא ציוותה לנו את החיים ואת האחדות, היא השאירה אחריה מורשת של קבלה, נתינה, אהבת חינם, מוסיקה, שמחה חמלה וטוב לב.
חיבוק אחרון
עדן ואופק עברו לגור ביחד במטרה למסד את הקשר, הבאתי לה ולאופק אוכל שהם אוהבים, ועזרתי להם לסדר את הבית וזה היה החיבוק האחרון.
