איריס חיים

רגעים של אימה

ב-7/10 בשעה 10:44 יותם נחטף מדירתו בקיבוץ כפר עזה, אחרי ארבע שעות שבהן היינו איתו בקשר צמוד. בזמן הזה הוא הראה לנו עד כמה הוא חזק, תוך כדי שהוא מעלה סרטונים בהם הוא מתעד את רגעיו בממ”ד. בשעה 10 וחצי הוא שולח תיעוד של יריות בתוך החדר שלו, ואז ניתק איתו הקשר.
במשך 70 ימים יותם שרד בשבי חמאס, בגבורה עילאית ובמורל גבוה.
הוא יצא מהשבי בכוחות עצמו, עם שני אנשים נוספים, וניסה להגיע לחיילי צה”ל.
ב-15/12 קיבלנו את ההודעה הגרועה מכל – יותם נהרג. מאש כוחותנו.

האדם שמאחורי הסיפור

יותם היה בעל חוש הומור מפותח, ספורטאי מחונן עם הרבה שאיפות להצליח, תמיד ראשון בכל תחרות. בגיל 9 למד לנגן והתפתח מאוד בתחום התיפוף, כולל חיבור לחברים טובים שהקימו להקה בשם פרספור. בשנים האחרונות התגורר בקיבוץ כפר עזה בשכונת דור צעיר בסמוך לגדר הקיבוץ. הוא אהב בעלי חיים וגידל כמה חתולים, שאליהם היה קשור מאוד.
החיים לצדו של יותם היו מלאי אתגרים. הוא היה בחור עם מורכבות נפשית, כמו מתדר גבוה, והעולם שלנו היה מורכב וקשה לו. הוא התמודד יום-יום עם קושי וסבל, ממש מיום היוולדו.
היו לנו רגעים מופלאים יחד. נסענו כמה פעמים לחו”ל, רק שנינו. באחת הנסיעות הגענו לאגם גדול, שכרנו שתי זוגות אופניים והתחלנו להקיף אותו, מסלול של 40 ק”מ. באמצע הדרך נשברתי, היה לי קשה מאוד. יותם עודד אותי בלי הפסקה והצליח לעזור לי לסיים את המסלול.

פרויקט הנצחה

אנחנו מנציחים את יותם בכמה דרכים, שהדגש הוא תשומת לב ומתן אפשרות למתמודדי נפש לקבל טיפול הולם ברמה גבוהה בעזרת מוסיקה, ספורט ובעלי חיים.

המסר שלי

בכל מצב ולו הקשה ביותר ניתן לבחור לראות את האור ולא את הבור.

חיבוק אחרון

אני כל יום מרגישה חיבוק מיותם, יותם איתי בכל רגע ורגע.