יונית איטח

רגעים של אימה

ליאל קבע להיפגש במסיבה עם כמה חברים וחברות שהכיר בדרום אמריקה, טיול שחזר ממנו ארבעה חודשים לפני השבת השחורה. עם פרוץ המתקפה בבוקר ה-7 באוקטובר, שיתף אותנו שהוא וחבריו בדרך לקיבוץ סמוך, לאחר מכן התברר שהם לא הצליחו להימלט עם הרכב, ושוטרים כיוונו אותם חזרה למקום המסיבה, לתוך חפ”ק משטרתי בשטח. בשיחתנו האחרונה ליאל אמר לנו שהכל בסדר, המשטרה הכניסה אותם למקום מוגן, שלא נדאג. כך גם הספיק לכתוב לנו ב-9:11: ״הכל בסדר, אל תדאגו, אנחנו במקום מוגן, שוטרים שומרים עלינו״, ומאותו הרגע, נותק הקשר. מעדויות מחברים עלה כי בשלב מסוים חברו של ליאל הציע לו לצאת יחד איתו ולברוח משם, אך ליאל השיב לו כי לא יעזוב את חברותיו שהיו איתו, וכי נשאר לשמור עליהן. ובהמשך היתה לו הזדמנות נוספת לברוח שגם בה לא בחר מאותה סיבה. ביום ראשון הגיעה תמונה שבה הוא מגן בגופו על אחת הבנות בחפ״ק, ומאוחר יותר התקבלו סרטונים שהוא מסייע ומרגיע אנשים שהיו שם, מה שהותיר תקווה שהוא בחיים, אך ביום שני 9/10/23 התבשרנו לצערנו על הנורא מכל.
מעדויות נוספות שהגיעו מאוחר יותר למשפחתו, סופר כי כאשר השוטרים בחפ”ק הבינו שמקום המסיבה כבר לא בטוח, הם ביקשו ממי שהיה שם לנוס על נפשו כל פעם בקבוצות קטנות, ליאל וחברותיו ברחו לכיוון האמבולנס שהיה בקרבת החפ”ק – בתוך האמבולנס ומתחתיו התחבאו מעל 10 אנשים, בשלב מסוים ליאל אמר להם שאם המחבלים יגיעו, הוא ירוץ כדי למשוך את המחבלים אליו וכל מי ששוהה באמבולנס יוכל לברוח., וכך עשה. ליאל רץ מעל לקילומטר במהירות שיא, וממצלמה שהייתה בשטח נראה כי רדף אחרי ליאל מחבל אחד שלא הצליח להשיגו, אח”כ מחבל שני שגם לא הצליח עד שבסוף המחבל הרביעי או החמישי הצליחו להשיגו והכניעו אותו בדם קר.

האדם שמאחורי הסיפור

ליאל היה בוגר “הגימנסיה העברית״ בירושלים, בשירותו הצבאי היה בחיל האוויר, במהלכו קיבל אות חייל מצטיין. לאחר שחרורו חסך ונסע לטיול הגדול בדרום אמריקה, מיד עם חזרתו נרשם ללימודי הנדסת מכונות, עבר את מבחני הקבלה והיה אמור להתחיל אחרי סוכות. ליאל ילד מלא שמחת חיים, ידע לנצל כל רגע ומאז ומתמיד ידע לשלב גם חיי חברה מלאים, גם לימודים וגם עבודה. אוהב אדם ואהוב על כולם, וילד נחת לסובביו. אפילו מרד נעורים לא היה לו. מעולם לא דרש מאומה אך הראשון להציע עזרה בכל דבר ותמיד בצניעות וענווה. ילד שופע חברים כבר מגיל קטן, שרק התרבו עם השנים. אהב לארח אותם ואיחד בין כל קצוות הקשת של חבריו. המשפחה הייתה תמיד ערך עליון עבורו. אין אדם שלא אוהב את ליאל וזה מלווה אותנו עד היום… ילד חרוץ, שאפתן, מתוכנן וממוקד מטרה. סדר וניקיון היו חלק מהותי ובלתי נפרד ממנו כבר מגיל קטן. חריצות יוצאת דופן ובעל מוסר עבודה גבוה ותמיד ניגש ביסודיות לכל מטלה, בסיסית של חיי היומיום ועד מורכבת. ובכלל, קיימות בליאל כל התכונות המיוחסות לאנשים מצליחנים. ליאל היה בעל קול גברי ייחודי וצחוק מתגלגל שמדבק את כל מי שסביבו, ותמיד תמיד עם חיוך. ילד מיוחד עם תכונות מיוחדות שתמיד ייחדו אותו משאר בני גילו. הייתה לליאל דעה מוצקה לגבי כל נושא, והוא היה מביא טיעונים מאוד משכנעים לעמדתו – הכינוי שלו בקרב חבריו היה:
Mr. Know all

פרויקט הנצחה

ליאל אהב לשחק כדורגל ואוהד מושבע של ביתר ירושלים מיום שנולד – לא מפספס אף משחק . אהב ועשה גם אקסטרים ימי, ואף הוציא רישיון לאופנוע ים סביב גיל 19.5.
ב-8/5/24, התקיים טורניר כדורגל ענקי ביבנה, בו השתתפו כוכבי כדורגל מהעבר ומההווה, וכן כוכבי תרבות וכוכבי רשת, במעמד ראש העיר יבנה ומחלקת הספורט יבנה. הגיעו לטורניר מעל 600 איש – היה מרגש ועוצמתי, עם אהבה ענקית לליאל שנכח בכל מקום בטורניר ובעיקר בלבבות כל מי שהגיע.

המסר שלי

ליאל גדל במרחב משפחתי שנתן לו להיות מה שהוא רצה, קיבל מכולנו את החום, האהבה והביטחון לעשות את מה שהוא אוהב ומה שהוא רוצה וזה הוציא ממנו את המיטב שלו – ילד שאפתן שכבד כל מטרה, ילד טוב, ומוצלח שתמיד נתן כבוד להוריו ולאחרים.

חיבוק אחרון

יום חמישי לפני שנסע לאבא שלו, מאצלו נסע למסיבה.