רגעים של אימה
קים נסעה למסיבת הנובה עם חברות. ב-7.10 בסביבות השעה 06:30 התחילו אזעקות.
קים התקשרה ואמרה שהן נכנסות למיגונית. אחר כך התקשרה שוב ואמרה שיש מחבלים שיורים על המיגונית. ביקשתי שיהיו בשקט, שלא ישמעו שהן שם. רבע שעה אחר כך שלחתי לה הודעה, והיה רק V אחד.
ההודעה הרשמית על מותה הגיעה אלינו רק אחרי חמישה ימים, כשמצאו את גופתה.
האדם שמאחורי הסיפור
קים הייתה ילדת מתנה, קרן שמש בחיי שהרעיפה על כולם אהבה.
היא הייתה קצינה במג”ב ומפקדת גם בבית – כולם תמיד הקשיבו לה. ילדה מלאת שמחת חיים, עם נוכחות ואופי בולטים ומשמעותיים. קים הייתה מנהיגה – תמיד דאגה לכולם. גם במיגונית, בדקות האחרונות לחייה, שמרה על כולם ותפעלה את האירוע.
קים אהבה מאוד ספורט ותמיד הייתה בכושר שיא. היא אהבה לשחק טניס ושיחקה באופן מקצועי.
פרויקט הנצחה
הייתי מאוד רוצה שיפתחו מכינה קדם צבאית של מג”ב על שם קים.
המסר שלי
ללמוד מקים – לקחת את החיים ברצינות, אבל גם למצות כל דקה של הנאה.
חיבוק אחרון
בערב שמחת תורה, יום לפני המסיבה.