חאלד דגש

הסיפור האישי

סופיאן, בן לחאלד ולדימה, ואח לג’וליה וג’ינא, היה ילד חייכן, חכם, יפה נפש, רגיש ואמיץ, שאהב את הטבע, את הים ולשחק טניס. סופיאן התחיל את דרכו הצבאית כעתודאי בחיל האוויר ולמד במכללת צמח. עם תחילת תקופת הקורונה הוא הבין שלימודים בזום הם לא בשבילו ולכן החליט להתגייס לצבא ולתרום את חלקו כלוחם בהנדסה קרבית. כשסיים את הטירונות יצא לקורס מ”כים. כאדם עם המון אמפתיה לזולת, לסופיאן היה חשוב לעזור ולתמוך באנשים החלשים.
סופיאן חלם על העתיד והוא כבר תכנן את דרכו הלאה, ללמוד את מקצועות ההייטק שאהב, להיות איש עסקים ושותף במסעדה של אימו.

סיפור המקרה

סופיאן היה בפעילות בעזה ותפקידו היה מ״כ דינים. כאשר נכנסו לאזור בית קברות הם שקעו. לאחר כמה שעות אחרי שחילצו את הדינים של סופיאן והתחילו בהכנות לחילוץ השני ירו עליהם נ׳ט על הדינים שעדין שקוע על הנימרה ונפתחה עליהם אש. סופיאן היה ליד הדינים וחטף כדור בראש.
סופיאן נפל ב2/1/2024 כאשר הייתי עם העובדים שלי בדרך הביתה מהעבודה וקיבלתי שיחת טלפון מאחי שבישר לי שיש אצלנו אנשים מהצבא והם רוצים לראות אותי. כבר אז הבנתי שמשהו קרה לסופיאן וכששאלתי אם הוא בסדר, אמרו לי תגיע הביתה. כשהגעתי הביתה שאלתי מיד אם הוא חי והקצין אמר לי שלא.

ללכת בדרך שלו

פתחנו עמוד אינסטגרם על שמו של סופיאן ובנינו בכניסה לעיר כיכר עם פסל של ראש חייל וכנפיים של מלאך. בנוסף, המסעדה שלנו קרויה על שמו היום ובקרוב נקים גם מגרש טניס על שמו.

ערכים

סופיאן היה מלא אמפתיה לזולת והיה חשוב לו לעזור ולתמוך באנשים החלשים.
הוא נהג לומר “תמיד תעשה מה שטוב ונוח לך, זו תמצית האושר”.
חשוב לציין שסופיאן השארי לנו 4 מכתבים שכתב תוך כדי המלחמה.

חיבוק אחרון

החיבוק האחרון שלנו היה 12 יום לפני האסון, כשהיה בבית בפעם האחרונה. הוא חיבק אותי חזק והרגשתי כמה אהבה יש לו עבורנו.
השיחה האחרונה הייתה יומיים לפני נפילתו. הוא התקשר אלי ודיבר איתי על העתיד שלו.