אמיר ליאון

הסיפור האישי

עדי, בנם של נורית ואמיר, אח בכור לזוהר ולאורי, נולד וגדל ביישוב ניל”י. בחור עם חיוך נצחי, נשמה גדולה ומוסיקה בלב. היה חבר בתנועת הנוער מכבי צעיר כחניך ומדריך, עד גיוסו לצבא. יצר מוסיקה אלקטרונית והשאיר אחריו מספר ערוצים. עדי היה בחור משפחתי עם דעות ברורות, אינדיבידואליסט, בעל עקרונות ועמוד שדרה מאוד חזק שדאג לתמוך בחלשים יותר בחברה ולהפוך אותם לחלק מהחבורה.
איש של אנשים, מנהיג מלידה שסחף אחריו חברים רבים. הוא חלם להיות מפיק מוסיקלי והתחיל בהקמת עסק כדי.ג’יי ובמקביל יצר מוסיקה אלקטרונית. הוא רצה להגיע למקומות הכי גדולים בעולם, בהם עסקו במוסיקה שאהב ולכן בנה את עצמו ב-2 ידיים, הפיק מסיבות ויצר מפגשים חברתיים.
באוגוסט 2021, התגייס עדי לחטיבת גבעתי, גדוד צבר. הוא הוצב במסלול ישיר לפיקוד, אך שבועיים לפני סוף המסלול נפצע בברכו. הוא סיים את המסלול, אך הקידום לפיקוד נעצר בשל הפציעה.
בשל מקצועיותו, ולמרות שלא עבר את קורס המפקדים, עדי עבר לסגל הפיקוד וההדרכה של מחזור גיוס אוגוסט 2022. לאחר שהטירונים סיימו את המסלול, הוא התעקש לחזור לפלוגה המבצעית כלוחם, עבר את מבחני הכשירות וחזר לפלוגה המבצעית, למחלקת החוד.

סיפור המקרה

ב- 31.10.23, ארבעה ימים אל תוך הפלישה הקרקעית, נפגע הנמ”ר בו שהה, יחד עם 11 חיילים נוספים, מטיל נ”ט שנורה לעברו. 10 מחיילי הנמ”ר נהרגו במקום, עדי וחייל נוסף חולצו בחיים. עדי חולץ מחוסר הכרה אך נושם בכוחות עצמו. זמן קצר לאחר שהגיע לבית החולים איכילוב, נאלצו לקבוע את מותו לאחר שמערכות גופו קרסו. יום נפילתו התחיל כיום שגרתי אצלנו בבית. בסביבות 14:30-15:00 הייתי בפגישה וראיתי שנורית אשתי מחפשת אותי בטלפון, החלטתי לחזור אליה כשאסיים את הפגישה. אבל אז ראיתי שהיא מחפשת אותי גם בשיחת ואטסאפ. הבנתי שהיא צריכה משהו דחוף, אבל לרגע לא חשבתי שקרה חלילה אסון. כשעניתי, אמרה לי ש-2 חיילים מחפשים אותי במשרד ואני חייב להיפגש איתם. המוח הבין מייד את המשמעות, אבל סירב לקבל את זה. די מהר הגיעו קציני נפגעים למשרד וסיפרו לי על נפילתו של עדי.

ללכת בדרך שלו

בזמן השבעה, 2 חיילים מהיחידה נתנו לנו מחברת, שאותה עדי ביקש למסור לנו, אם חס וחלילה יקרה לו משהו. על המחברת עדי כתב “לקרוא לאחר מותי” והא הזדהה כחייל.
המחברת הכילה מכתבים בכתב ידו לנו ההורים, לאחיות שלו, למשפחה המורחבת, לחברים ולמדינה.
מאז המחברת צוטטה ומצוטטת באין ספור טקסים וקטעים ממנה אף צוטטו בנאומים של נשיא המדינה.
בעזרת חברים טובים, הפכנו את המחברת לערכה חינוכית בשם “האורות של עדי”, מדובר בערכת פעילות חינוכית (כמוצר פיזי ודיגיטלי) שמורכבת מ- 8 ערכים חינוכיים שנלקחו מהמחברת של עדי: בגרות, אהבת המולדת, רעות, הכרת הטוב, אמונה, רגישות, מסירות נפש, כבוד הורים ומשפחה.
הערכה הוכרה ע”י משרד החינוך והיא מופצת בבתי ספר בכל רחבי הארץ. בנוסף, הערכה מופצת ביחידות צה”ל, במכינות קדם צבאיות ובמקומות עבודה ואף תורגמה ל- 5 שפות נוספות והיא מופצת ברחבי העולם.

חיבוק אחרון

5 ימים לאחר ה-7 באוקטובר, בהם עדי לחם בכפר עזה וחילץ תושבים, עדי התקשר אלינו בשעה 23:00 וסיפר שהם באימון והכנות לקראת כניסה קרקעית. נורית שאלה אותו אם נוכל לבקר בסופ”ש והוא אמר שהוא לא יודע מה יקרה אתו מחר בבוקר, אבל הוא נמצא באותו מקום עד 06:00 בבוקר ואם אנחנו יכולים שנבוא עכשיו. יצאנו דרומה ובסביבות השעה 01:00 בלילה פגשנו אותו. חיבקנו אותו חזק ואמרנו לו שאנחנו מאחוריו ושהוא וחבריו עושים היסטוריה, ובעוד 20 שנה הוא יספר לילדים שלו שבזכותם אנחנו חיים כאן. נפגשנו איתו עוד פעמיים, ב-2 ימי שישי עוקבים, ובמפגש האחרון, שבוע לפני הכניסה הקרקעית הראשונה, התחבקנו חיבוק אחרון.