עופר ליאור

הסיפור האישי

מתן מרדכי בנם של שרה ועופר ואח להילה נולד ב-16.11.1987, כ”ד בחשון תשמ”ח, ונרצח בן 35 בחייו ב-7.10.2023 כ”ב בתשרי תשפ”ד, שמחת תורה, כחודש לפני יום הולדתו, על-ידי בני עוולה.
מתן ניחן באיכויות מוזיקליות מרשימות והיה הבעלים של חברת ההגברה Sound Fanatic.
הוא סיים את לימודיו האקדמיים בהתמחות בחקר המוח והקדיש עצמו לעזרה לחולי סרטן, לאנשים על הרצף האוטיסטי ולמתמודדים עם צרכים מיוחדים, בענווה ובנתינה אין קץ.
מתן אהב את הטבע, והתעניין לעומק בתחומי הפיזיולוגיה, הנוירולוגיה והבוטניקה.
הוא היה איש אוהב ואהוב מאוד על אנשים רבים, ואנחנו איבדנו אדם מיוחד שיחסר לכולנו. לנצח נזכור אותך, אהוב ליבנו, מתן מרדכי ליאור.
יהי זכרך ברוך ומנוחתך עדן.

סיפור המקרה

מתן סיפק את מערכות ההגברה לכל במות פסטיבל הסופרנובה, ובבוקר הארור של ה7.10, היה בין הראשונים שהבין את גודל הסכנה. בשעה 6:33, מיהר לבמה וכרז שוב ושוב “כל הקהל מתבקש לצאת משערי החירום”. הוא פינה, לאחד הרכבים, את זוהר, בת הזוג שלו, ואת חברתה עמית, שניצלו מהטבח, והמשיך להציל אנשים רבים תחת אש תופת. גם לאחר שנורה ונפצע, מתן לא ויתר וחזר מספר פעמים לשטח הפסטיבל, תוך סיכון חייו למען אחרים, ובגבורתו הציל כ-100 נפשות.
לאחר שלא הצלחתי ליצור אתו קשר טלפוני, הקמתי יחד עם חבריו קבוצת חילוץ וחיפוש. ירדנו לאזור המסיבה חמושים באקדחים בלבד, כשהמחבלים עדיין שם ומהווים איום, במטרה ברורה להביא את מתן הביתה. לאחר חמישה ימים אינטנסיביים של חיפושים בשטח, בנוסף לחיפוש בבתי חולים, הצטרפתי לכוחות זק”א. כוח החיפוש שלנו הכניס רחפנים וכלבים לסריקת השטח, הקמנו חפ”ק של אנשי מקצוע בבית, אבל לא מצאנו את מתן. פרסמתי פוסט בפייסבוק יחד עם תמונה של מתן וביקשתי לקבל מידע מכל מי שראה את מתן. בשעה 11:00 התקשר משה ואמר לי: “אני מכיר את מתן היטב. הוא היה איתי ברכב והוא לא בין החיים”. בשעה 18:00 הגיעו מהמועצה האזורית דרום השרון עם הבשורה הנוראה שמתן זוהה. למחרת קברנו אותו.

ללכת בדרך שלו

ההנצחה של מתן ושל כל נרצחי ה-7 באוקטובר היא לא רק פעולה אישית, היא שליחות לאומית והיסטורית. אנחנו, המשפחות, הפכנו לקולם של מי שלא יכולים עוד לדבר. כל עדות וכל סיפור, הם המשך חייו של אדם והם מהווים את הניצחון הרוחני והמוסרי הגדול ביותר על אלו שביקשו להשמיד, להרוג אותנו כעם.
אנחנו מציבים מול העולם גבורה יהודית וישראלית, ומוכיחים שגם מול חגיגות המוות של חמאס, אנחנו מנציחים את מי שהעניק חיים.
ההנצחה באתר נובה היא השבת האור למקום שבו ניסו לכפות חושך. האנדרטה שתוקם תהיה עוגן לזיכרון ומסר נצחי לדורות הבאים: כאן נרצחו אנשים שאהבו את החיים וכאן תמשיך האהבה לנצח.
בכל פעולה והסברה שלנו בארץ ובחו”ל, אנחנו מספרים ובונים נצח מתוך שבר ושוברים את חומות האדישות והבורות. אנחנו הופכים מספרים סטטיסטיים לפנים, לשמות ולסיפורי חיים, ובכך אנחנו מחייבים את העולם לבחור צד – הצד של האנושיות והצדק.
יהי זכרם ברוך.

ערכים

מתן הפיץ אור ואהבה, היה אדם כריזמטי, חרוץ ומקצועי. אהב אדם, טבע ועולם ועשה רבות כדי להיטיב עם הבריות ולהפוך את העולם לטוב יותר ולמשמעותי יותר. מתן היה איש של חופש, חבר אמת וראה את הטוב בכל אחד ובכל סיטואציה.
מתן, בעל עיטור הגבורה “גיבור ישראל”, חרף את נפשו והציל נפשות רבות בפסטיבל ה”סופרנובה”.

חיבוק אחרון

השיחה האחרונה שלנו התקיימה בסוכות. דיברנו על משמעות הסוכה והחיים, ומאחר והחיים ארעיים, אנחנו צריכים ליהנות, לעשות טוב לאחרים ולחגוג את החיים שקיבלנו במתנה. באותה השיחה, כשלושה ימים לפני הירצחו, מתן אמר לנו “כשאני אמות ארצה שיחגגו את חיי ולא יתאבלו על מותי”. משפט שהפך לאחר מותו לצוואה.
מתן היה בני בכורי. היינו קשורים בלב ובנפש, אהבנו להיות יחד, הבנו אחד את השני, כיבדנו אחד את השני ואהבנו אחד את השני.