רמי דרור

הסיפור האישי

טל בנם של ערן ואורית, אח בכור למאיה ורואי, היה ילד אוהב שהמשפחה הייתה הדבר החשוב לו ביותר.
הוא היה חכם מאוד, לקח חלק בתוכניות מצוינות רבות והצטיין בלימודיו. בכל יום הקדיש זמן ללמוד משהו חדש והיה לו ידע רחב על הכול – היסטוריה, כלכלה, בורסה ושוק ההון, פוליטיקה וסוגיות חברתיות, אסטרונומיה, אדריכלות ועוד. מכל מגוון הנושאים שאהב ולמד, הוא אהב יותר מכל מתמטיקה ופיזיקה ורצה להיות מדען טילים בנאס”א או לעבוד כמהנדס טילים בתעשיות הביטחוניות.
בנוסף, טל היה שחקן שחמט וכבר בגיל 5 זכה במדליה ראשונה, השקיע בספורט כמו קפוארה, כדורסל ובשנים האחרונות התאמן בג’יוג’יטסו ברזילאי והרבה להתאמן בחדר הכושר. טל היה בחור מאוד כריזמטי, היו לו הרבה חברים ולכל מקום שהגיע כולם נמשכו אליו. לטל הייתה בת זוג, מולי. האהבה ביניהם הייתה גדולה, ובפעם האחרונה שראינו אותו הוא אמר שהוא רוצה להתחתן איתה.

סיפור המקרה

הצבא היה הפספוס הגדול ביותר בחייו של טל. היה לו דפ”ר 90 והתאמה גבוהה לקצונה אבל בגלל ענייני פרופיל לא קיבל זימונים למה שרצה. למרות הכול, טל החליט שהוא עושה את הכי טוב שלו ושהוא יהיה איפה שהצבא צריך אותו. הוא עשה קורס בתקשוב וכשזיהו את היכולות שלו הוצע לו תפקיד פיקודי במדור יוקרתי של חיל התקשוב. טל חיכה להכשרה שהייתה אמורה להתחיל לאחר סוכות ובינתיים סופח לגדוד 13 של גולני. בערב ראש השנה, הלכנו לישון ובשעה 03:30 לפנות בוקר התעוררנו מהתראה של פיקוד העורף במרום גולן של כלי טיס בלתי מזוהה. שלחנו לטל הודעה והיה חיווי של וי אחד. היינו בטוחים שהוא במיגונית וחזרנו לישון. כעבור 3 שעות דפקו לנו קציני הנפגעים בדלת. מסתבר שבסביבות 02:15 כטב”מ פגע בחדר המגורים שבו טל ישן. טל נפצע באורח אנוש ופונה במסוק לבית חולים רמב”ם. חייל נוסף נהרג במקום ועוד כ-20 חיילים נפצעו.
טל נפגע בפגיעה ישירה בראש ובחזה ולא ניתן היה להצילו ואנחנו היינו אתו בשעותיו האחרונות.

ללכת בדרך שלו

כדי לשמר את זכרו אנחנו מרבים לעשות הרצאות, מקימים מצפה במכינה, מתן שיעורי נהיגה לחיילים בודדים, פינת שחמט במתנ”ס, מועדון שחמט בבית הספר ואתר אינטרנט לזכרו. לאחר מותו ראינו דברים שכתב והם הצוואה שלנו “השבוע אני חוזר אמיץ, עם כוחות לעשות מה שצריך. זו המדינה שלי, זה העם שלי ואני אתן את כל כולי למרות הפחד והקשיים. אני יודע שזה נראה קשה כשאתה קורא את זה אבל תזכור, אתה המגן של העם. ותהיה חזק בשביל מולי והמשפחה, אל תקשה עליהם, במילא קשה להם” וגם אנחנו, משתדלים להיות אמיצים, למרות הקושי כי אנחנו המגנים של המשפחה ושל רוח העם.

ערכים

טל הבין את ערך הרעות לעומקו והיה חבר טוב שנתן את עצמו תמיד למען הכלל. הייתה לו רגישות חברתית מאד גדולה מאז שהיה צעיר, והוא תמיד ראה את החלש ואת אלו שהיו זקוקים לעזרה, חיזוק או מילה טובה. ביסודי ובתיכון הוא “הציל” 3 ילדים מחרם, ישב לסעוד עם הומלס ותמיד עזר לקשישים.
טל נהג לומר 2 משפטים בהם האמין “צ’יל, הכול טוב. אין מה להתעצבן, בסוף תמיד אני מסתדר והכל יהיה בסדר” והמשפט השני היה “אני אוהב אתכם עד החלל בחזקת אינסוף” אין אהבה גדולה ועצומה יותר מזה וככה כל הזמן היה אומר לנו. היום אנחנו מבינים שהמשמעות היא שהאהבה היא אינסופית וגולשת מעבר לגבולות של זמן ומרחב. בחרנו לשים את המשפט הזה על הקבר ולקעקע אותו על גופנו.

חיבוק אחרון

בערב ראש השנה, בשעה 22:45 שהוא לא איתנו, התקשרנו לשאול לשלומו ולראות איך עברה עליו ארוחת החג. שוחחנו קצת והוא אמר שהיה נחמד והוא נכנס לחדר כי קר בחוץ והוא עייף ושנדבר בבוקר.