אבי חליפה

הסיפור האישי

גאיה, בת לסיגל ואבי חליפה, אחות לעידו ונגה, למדה והתחנכה בקרית אונו. היא השתייכה לתנועת הנוער “הצופים”, הדריכה בתנועת הנוער “צבר” ואת לימודיה בתיכון סיימה בהצטיינות.
לאחר לימודיה התגייסה לצה”ל, סיימה קורס חובשים קרביים ושובצה לשרת בחטיבת הקומנדו ביחידת דובדבן. גאיה הייתה יפהפייה, אצילה, עם חוש הומור מפותח וצחוק מתגלגל שהדביק את כל הסובבים אותה. היא אהבה ספורט, לאפות ולרקוד וכבר בצעירותה רקדה בחוגי ריקוד שונים.
גאיה חלמה להקים משפחה עם הרבה ילדים. את שמות הילדים היא שמרה בליבה, אבל מספר חודשים לפני היום הארור, היא הסכימה לגלות לנו שם אחד בלבד. השם הוא בארי.

סיפור המקרה

ביום שבת, 07.10.23, בשעה 03:08 לפנות בוקר, גאיה יצאה ברכבה למסיבת ה”נובה” בקיבוץ רעים ביחד עם חברתה רומי גונן. בשעה 04:43 גאיה שלחה הודעה שהן הגיעו לרעים. לאחר קצת יותר משעה החלו מחבלי חמאס לירות מאות טילים לעבר שטח מדינת ישראל והעוטף. גאיה ורומי הצליחו להסתתר כ-4 שעות בשטח, שבסמוך לנחל גרר ובזמן ששוחחה איתי, היא שמרה על קור רוח.
בשעה 10:04 גאיה שלחה אלי הודעה שבן שמעוני ז”ל, חבר לעבודה, אסף אותן והוא יסיע אותן לאשדוד, והיא ביקשה שאגיע כדי לאסוף אותן משם. בשעה 10:12, בדרכי אליה, גאיה התקשרה שוב. עניתי לשיחה וכל מה ששמעתי היו צעקותיה שמחבלים יורים עליהם. צעקות שנמשכו מספר שניות ולאחריהם השתרר שקט. שקט שהופר בשתי נשימותיה האחרונות. צרחתי לגאיה שתענה לי, אבל כפי שכבר הבנתי לא היה לה סיכוי. עצרתי בתחנת מכבי אש במחלף ראשון וצרחתי להם שיעזרו לי.
לא הייתי מסוגל לספר לסיגל ולילדים את מה ששמעתי ובערב נסענו כולנו לסורוקה כדי לנסות ולמצוא את גאיה, אך לא קיבלנו פרטים. לאחר 4 ימים, הגיעו להודיע לנו את הנורא מכל.

ללכת בדרך שלה

במהלך השנתיים האחרונות קיימנו את יריד “האביב של גאיה” בקרית אונו. היריד מתקיים לקראת חג השבועות שהיה אהוב במיוחד על גאיה. ביריד היו דוכנים שסימלו את גאיה ואת ערכיה. ביריד הראשון גייסנו כספים, אותם תרמנו לרכישת כלי נגינה ל”צוללת האדומה” בקרית אונו. את הכספים שגייסנו ביריד האחרון אנחנו מתכוונים לתרום למלגות בקריה האקדמית אונו, לסטודנטים בחוג ללימודי מנהל עסקים והתמחות בנדל”ן; לימודים שגאיה היתה אמורה להתחיל ב 18.10.2023.
באוקטובר 2024 סיימנו להכין סרט על חייה של גאיה עד ל 6 באוקטובר, בו התראיינו חבריה לאורך השנים, מהגן ועד לאותו היום. הסרט הוקרן ב 10 באוקטובר בקריה האקדמית אונו בטקס מרשים, מרגש ומצחיק שנתן לי ולרבים אחרים תחושה שגאיה נוכחת בערב.
מאז אנחנו עסוקים בעוד ועוד דרכים ואירועים עושים הכול כדי להנציח ולהנכיח את גאיה.

ערכים

גאיה הייתה ילדה ערכית עם לב ענק, רגישה, מלאת חמלה לאחר וכבוד לסובבים אותה, מסורה למשפחה ואהובה על ידי כל מי שפגש אותה לאורך חייה. היא הייתה חברת אמת ונאמנה לחבריה, עם יכולת נתינה אינסופית, כזו שידעה לתת לכל חבר וחברה את התחושה כאילו הוא האדם היחיד בחייה.

חיבוק אחרון

גאיה הייתה הנסיכה שלי וכזו ששווה לקום אליה כל בוקר. היה לנו קשר מיוחד, אחר. מגיל קטן מאוד הענקתי לה את הכינוי Principessa (נסיכה) וכל מי שראה אותה אמר שהיא כזו. גאיה היא האושר הכי גדול שידעתי, מקור לגאווה מהיום בו נולדה. ילדה חרוצה, שמסמנת מטרות ומגשימה אותן. היא הייתה הילדה האמצעית שחיברה את כל חלקי הבית. היה אפשר להתייעץ איתה בכל נושא והיו לה עצות טובות לחיים. הרצח של גאיה השאיר אצלי ריק ענק שלא נראה כי יוכל להתמלא אף פעם בהמשך החיים.