אורן סמדג’ה

הסיפור האישי

עומר, בנם הבכור של ליאת ושי אורן, נולד ביום כ”ב באייר תשנ”ט (8.5.1999). אח גדול לרום ורותם.
עומר, שלמד בבית ספר יסודי בחינוך מיוחד בבית אקשטיין ובתיכון “שפרירים” שבקיבוץ גבעת חיים איחוד, היה ילד אנרגטי, מלא שמחת חיים והומור ומוקף חברים. ילד מלא חמלה ואמפתיה לכל יצור חי, אהבה גדולה לבעלי חיים ויכולת ליצור איתם קשר מיוחד, בעיקר עם שלושת הכלבים של המשפחה.
מגיל צעיר אהב לתת מעצמו לאחרים, להתנדב ולעזור. כשהיה בן שש-עשרה, הצטרף למד”א, הפך למתנדב פעיל בארגון וסייע רבות בהצלת חיים. במקביל, הצטרף לתנועת הנוער “אחריי!” שם הבין שהוא רוצה לשרת בצבא כלוחם.
כנער, התאמן בג’ודו ונראה היה כי הוא עשוי להמשיך את דרכו של אביו, הג’ודוקא אורן סמדג’ה. בסופו של דבר, החליט עומר לוותר על קריירה כג’ודוקא למען שירות קרבי משמעותי בצבא.
עם סיום לימודיו הצטרף למכינה הקדם-צבאית “אחד משלנו” וב-2018 התגייס לצה”ל ושירת כלוחם בגדוד 51 של חטיבת “גולני”. השירות ב”גולני” היווה עבורו הגשמת חלום, הוא התגאה להשתייך לחטיבה ולהגן על עמו ועל מולדתו, ומילא את תפקידו במסירות ובמקצועיות, מתוך תחושת מחויבות ושליחות עמוקה.
עומר אהב את החיים, נהנה לצאת לטבע, לטייל ולרקוד במסיבות, והיה תמיד במרכז העניינים, עם חיוך קורן ומפיץ אור.

סיפור המקרה

עומר התגייס למילואים עם פרוץ המתקפה ב-7 באוקטובר. במשך חודשים ארוכים לחם באומץ ובגבורה כשהוא משמש כקלע וכחובש בגדוד 9203 של חטיבת חיל הרגלים “אלכסנדרוני”. תחילה, שירת בגבול הצפון, אליו התפשטה הלחימה מיומה הראשון, ובהמשך הצטרף ללחימה הקרקעית בשטח רצועת עזה.
ביום חמישי, 20.6.2024, חגג אביו, אורן, את יום הולדתו החמישים וארבע. עומר הספיק לשלוח לו הודעה ולאחל לו “מזל טוב”, ומיד לאחר מכן יצא לפעילות מבצעית במסדרון “נצרים” שבמרכז הרצועה. במהלך הפעילות, נורתה פצצת מרגמה לעבר הכוח ועומר נפגע ונהרג במקום. בתקרית נהרג לוחם מילואים נוסף.
רב-סמל עומר סמדג’ה נפל בקרב ביום י”ד בסיוון תשפ”ד (20.6.2024). בן עשרים וחמש בנופלו והובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בנתניה.

ללכת בדרך שלו

עומר מונצח באתר בית הנשיא. לצד תמונתו, מופיעים סטיקרים ומדבקות שהוציאה המשפחה לזכרו, ועל חלקם מתנוססים משפטים שכתב ונהג לומר, כמו: “להעז ולא לפחד להיכשל” ו”ללכת נגד הנוחות וללכת עם הפחד”.
בארגון מד”א נחנכה ניידת טיפול נמרץ לזכרו; במושב תקומה שבנגב המערבי הוקמה לזכרו מכינת “תקומה” – מכינה קדם-צבאית חצי שנתית; מרכז הספורט “אליצור ישראל” הקדיש לעומר את אליפות הג’ודו הארצית לשנת 2025; במכון וינגייט הוחלט להקים אולם ג’ודו נבחרות ישראל ולקרוא אותו על שמו; ארגון “רוח הלוחם” ערך בחוף פולג בנתניה מסע קרבי לזכרו; בפרויקט ההנצחה “אהבה ואור” של מותג האופנה sdom.tlv עוצבה חולצה עם איור דמותו של עומר ועם המשפט: “להעז ולא לפחד להיכשל”.
עמוד לזכר עומר נפתח באינסטגרם תחת השם remember_omer_smadga.

ערכים

עומר היה אדם ערכי, חברותי ורגיש, שהרעיף חום ואהבה על קרוביו ותמיד עזר לאחרים, לרוב בלי לספר על כך.
ב-2019, כשהיה בן עשרים, קיבל פנייה מעמותת “עזר מציון”. בשיחה נאמר לו שהוא נמצא כמועמד מתאים לתרומת מח עצם עבור חולה לוקמיה. עומר לא חשב פעמיים, הגיע לבית העמותה ותרם מח עצם לאותו החולה, ובכך הציל את חייו.
במקביל לשירותו הצבאי, המשיך להתנדב במד”א בכל זמן פנוי, ועשה זאת ביתר שאת כאשר השתחרר מצה”ל. בתקופת מגפת וירוס ה”קורונה”, בשנים 2021-2020, תרם רבות למערך בדיקות הקורונה של הארגון וסייע לחולים.

חיבוק אחרון

עומר הגיע לסופ״ש, עם חיוך גדול וזר פרחים לאמא שלו. רגע קטן של אהבה משפחתית, שהפך ברגע אחד לנצח. בסרטון שצילמנו באותו היום, נותר החיבוק האחרון חיבוק מלא באור, חום וגעגוע אינסופי.