דובב בירן

הסיפור האישי

רעי, בנם של דובב ותהל ואח לעומר ואורי, גדל והתחנך בעמק יזרעאל. הוא היה מנהיג מלידה, כך נכתב עליו במקומות רבים, עם צחוק מדבק, לב גדול ויכולת לראות תמיד את האחר. ידע לחבר בין אנשים, לזהות את מי שקשה לו ולחבק אותו. גם בצבא, הוא היה מפקד מסוג אחר. החיילים ידעו שרעי לא פיקד מתוך סמכות, אלא מתוך חיבור לבבות, קשר אמיתי ובגובה העיניים. ולכן הם הלכו אחריו וסמכו עליו בלב שלם ובעיניים פקוחות. באחת מהפעילויות המבצעיות בעזה, רעי זיהה ארנבת, עצר את הנמר, אסף אותה, והחיילים גידלו אותה יחד. זה היה רעי. זה שהביא לידי ביטוי את החמלה וערך האחריות לחייליו. שבועיים לפני שנהרג שוחחנו בנסיעה אחרונה משותפת שארכה כ-40 דקות. הוא סיפר שהציעו לו תוכנית שירות, ושנראה לו שימשיך בקבע. קבענו שנשב על בירה ונדבר, אבל לא הספקנו. ההחלטה נלקחה במקומו.
אחרי מותו מצאנו מחברת ובה כתב שלושה עמודים על כל לוחם שלו: תחביבים, קושי בהכשרה וחלומות. הם היו חשובים לו באמת והיה לו חשוב להכיר אותם מקרוב.

סיפור המקרה

סרן רעי בירן, מפקד צוות בסיירת גולני שנקרא גם “צוות בירן”, נפל בקרב בח’אן יונס, במהלך מבצע גדודי לפיצוץ מבנים. ב־10 ביולי 2025, בסביבות השעה 23:20, דפקו על דלתה של תהל.
החלמתי מניתוח והייתי אצל אימי כשתהל התקשרה ואמרה “תגיע הביתה. רעי נהרג”.
נהגתי הביתה במשך כשעה וכשהגעתי לשער היישוב אמרתי לשומר “אתה לא חייב לפתוח”. אבל כשהגעתי הביתה, כבר עמדו אנשים מחוץ לבית ואנשי המודיעים היו בפנים.
רעי נהרג מרסיס שפגע בעורק הראשי בצווארו. כל חייליו חזרו בשלום, והוא היחיד שלא חזר.
במותו, גילם רעי את ערך הרעות במובן הגבוה ביותר: מפקד בראש הכוח, כשלצידו חייל בשם רעי שניצל. לא הצלחתי לעכל את זה, בעטתי בקירות ובסוף הבנתי שזה נגמר. הדבר שהכי חששתי מפניו, קורה לי.
למחרת, רעי הובא למנוחות בנהלל, במקום שבו גדל והתחנך. במשך שעה זכינו להיפרד ממנו כשארונו פתוח, והוא נראה שלם ויפה תואר כפי שזכרנו אותו כשצווארו חבוש. רעי השאיר אחריו שלושה מכתבי פרידה; לנו, לחברתו ולחבריו. את המכתבים הפקיד אצל חברו, מאי, כדי שימסור רק אם יקרה לו משהו.
רעי נהג לומר: “כל מה שבן אדם צריך זה לב בריא ועיניים טובות” ואלו האיברים שהוא תרם במותו: את קרניות עיניו לשני ילדים שונים ומסתמי לבו, שנמצאים בהקפאה עד שימצא נתרם מתאים.

ללכת בדרך שלו

פתחנו עמוד אינסטגרם לזכרו, ויוקם בהמשך אתר לשמירת המורשת של רעי שיציג את ערכי הרעות והמנהיגות המיוחדת שאפיינו אותו. בתמרת יוקם מצפור ומסלול הליכה ורכיבה שיספרו את תחנות חייו במקומות בהם אהב לטייל, לחיות ולהנהיג.

ערכים

אחד הערכים החשובים בחייו היה ערך הרעות. הוא יצר מסביבו מעגלים רבים והיה החוט המקשר בין כולם. תמיד הצטיין במעשיו ובדרכיו, אך עם זאת היה צנוע ובגובה העיניים.
לא סתם הוא נהג לומר לחייליו “אנחנו צוות”. הוא האמין ב”אובונטו”, הפילוסופיה האפריקאית שמזכירה שיש לאהוב כל אדם באשר הוא, וגם אם אתה בקבוצה של טובים ממך, אל תחשוש כי הם הופכים אותך לטוב יותר. כך רעי חי. כך אנחנו זוכרים אותו.

חיבוק אחרון

שלושה ימים לפני שנהרג, קיימנו שיחת וואטסאפ. רעי נשמע מרוצה כשאמר לי “עשינו עוד משימה טובה, אני והחיילים בסדר, הולכים לנוח קצת. אבויה, אל תדאג”.
אמרתי לו “תשמור על עצמך, אוהב אותך הכי הרבה בעולם”. אם הייתי יכול להיפרד ממנו, הייתי אומר לו שהוא בן אדם נדיר ומיוחד, ושאני גאה בו הכי בעולם על האדם שהפך להיות.