יוגב דפני

הסיפור האישי

לין הייתה ביתם הבכורה של אילאיל ויוגב ואחות ליהלי ועדן והיא הייתה האור והדבק של המשפחה.
לין הייתה יפה מבפנים ומבחוץ, נכדה אהובה ומטפלת, אחות בכורה שדואגת, מטפלת ומנהלת את אחיה הצעירים. היא הייתה חברה טובה ששומרת ומטפחת את הקשרים החברתיים שלה, והבת שלימדה אותי להיות אבא.
לין אהבה עיצוב, אסתטיקה וצילום וראו את זה בכל מה שיצרה, אפילו באוכל שהכינה.
היא הייתה בתחילת חייה ועדיין חיפשה את דרכה ואנחנו עודדנו אותה לקחת את הזמן, לחקור ולהבין לאן היא רוצה להתפתח. היא חשבה על לימודים בתחום העיצוב, כמו עיצוב פנים, עיצוב גרפי, או הנדסאית ארכיטקטורה, אבל הכול היה עדיין בגדר רעיונות.

סיפור המקרה

לין הייתה בפסטיבל הנובה יחד עם חברתה הטובה זיו פרנקל ז”ל וחבר נוסף, ליאל איטח ז”ל. כאשר התחילו הטילים הם ניסו להימלט מהמקום ברכב, אבל נתקלו בפקק ביציאה מחניון המסיבה לכיוון כביש 232. לאחר שחשו בסכנה הם נמלטו בריצה אל שטח המסיבה והסתתרו בחפ”ק המשטרה. כשהעזרה לא הגיעה, אנשי הבטחון הודיעו להם שהחפ”ק מוקף מחבלים וכדאי לכולם לברוח מהמקום. מתוך תחקיר שערכנו, אנחנו יודעים שלין וזיו רצו לכיוון האמבולנס שהיה בחורשה, אך כעבור זמן קצר האמבולנס הוקף במחבלים. לאחר זמן טיל נ”ט RPG פגע באמבולנס. לין היא אחת מתוך 18 מבלים ואנשי בטחון שנרצחו בצורה אכזרית ביותר באמבולנס שכל מטרתו להציל חיים.
את הבשורה קבלנו רק לאחר שבוע, בלילה שבין שישי לשבת. לאחר השבוע הקשה ביותר בו אנחנו מנסים להיאחז בכל שביב של תקווה, אבל למעשה ידענו כבר שהסיכויים קלושים והאופציות הן שלין חטופה בעזה או לא בין החיים.
באותו לילה, כשדפקו לנו בדלת, כבר הכנתי את עצמי לבשורה, לאחר שבשעות הערב בישרו לנו על זיו. פתחתי את הדלת באיפוק אופייני כשאני יודע מה הולכים לבשר לי אבל לא רוצה לשמוע את הבשורה. ישבנו בסלון, אילאיל ואני, כשהמילים שמדקלמים לנו עוברות באוויר ולא נתפסות.

ללכת בדרך שלה

אנחנו מנציחים את לין בכל דרך אפשרית כמו: שיר לזכרה עם להקת לולה מארש, ציור קיר של לין יחד עם זיו פרנקל חברתה הטובה ביותר; דבש לזכר לין בראש השנה + מארז לחג פסח של משק לין; סוכת ישיבה לזכרה במחלבת “אלטו” שם עבדה; מיצג נעליים בבודפשט; אירוע תרומת הבגדים והאקססוריז של לין; עץ אקליפטוס שנשתל בקיבוץ; סרטונים לזכרה ודפי הנצחה ברשת כמו #אתגר_השמש_של_לין + תערוכת צילומי שקיעות וזריחות בבית הספר התיכון בו למדה.

ערכים

הערכים שהובילו את לין בחייה היו חברות אמת, נתינה, משפחתיות, טוב לב וחמלה.

חיבוק אחרון

החיבוק האחרון הוא חיבוק שלא היה. לין יצאה בשישי אחר הצהריים מהבית כשאנחנו עסוקים בהכנות לארוחת ערב משפחתית כמו בכל שבוע. היא מיהרה לצאת להיפגש עם חברים ואנחנו קצת כעסנו שהיא לא איתנו ביום שישי. היא זרקה מהדלת: ביי. אני נוסעת עם זיו למרכז. ניפגש מחר.
וזהו.
בדיעבד אני מרגיש שלין כאילו הבינה שהחיים שלה קצרים וניצלה כל שקל שהיא הרוויחה לבלות וליהנות.