יוסי חבני

הסיפור האישי

שקד, בת ליוסי ובלה ואחות בכורה לניצן ולפלג, נרצחה בטבח ב-07.10 ותישאר לנצח כמעט בת 22. שקד בחייה הקצרים הספיקה המון, אבל מצד שני היה לה עוד המון לתת, לנו וליקום.
כבר בצופים היא הייתה מדריכה מובילה, שהפכה לרשג”דית וסיימה כמרכזת. את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת תותחנים ואח”כ כמפקדת תותחנים. בכל דבר שנגעה היא זכתה להצטיינות, אבל תמיד בצניעותה אמרה “זה היה יכול להיות כל אחד אחר”.
לאחר השירות עבדה במלון בראשית ולאחר מכן ב”הרצל בר קפה” ברחובות, מקום שהיה בית עבורה, שם חסכה כסף לטיול הגדול לדרום אמריקה.
שקדי כבשה כל מטרה שהציבה לעצמה. היא הייתה ילדה של אור, של שמחה ואנרגיות.

סיפור המקרה

בבוקר הטבח הנוראי, שקד דיברה איתנו בשעה 8.00 ואמרה שאין צורך לדאוג, היא נמצאת בסמוך לשוטרים וכשתהיה הפוגה מהאזעקות היא וחבריה יצאו לדרך.
כשהבינה שגם אצלנו יש אזעקות ביקשה שניכנס לממ”ד ואמרה שהיא תהיה בסדר.
בסביבות 8:20, בלה אמרה לשקד “שקדי שמעתי שיש מחבלים בדרום מה איתך?” ושקד ענתה “אמא, אקליט לך הודעה”. מאותו הרגע מדובר בפיסות מידע בלבד.
שקד הייתה עם רז ורוני ברכב כשהם ברחו מאזור הנובה לאזור רעים. בסמוך למיגונית רעים הם מצאו את מותם. נאמר לנו שהפצעים על גופה הם מרסיסי רימון/אר פי ג’י.
שקד לא הקליטה הודעה לבלה, אבל היא צילמה את עצמה ובין הדברים שאמרה היה המשפט הזה “מקווה שלא נמות היום, כי נראה לי שאלוהים אוהב אותי”.
מיום שבת המתנו במשך 6 ימים עד יום חמישי בשעה 13.30 בערך, כשהגיעה אלינו המשלחת שבישרה את הבשורה ששינתה את חיינו לנצח.

ללכת בדרך שלה

אנחנו מנציחים את שקדי בדרכים רבות החל מסטיקרים עם המשפט המפורסם שלה “אני אולי לא מושלמת אבל בטוחה בדרכי”, קבוצות כדורגל וכדורסל שקרויות על שמה, טורניר על שמה, ערבים לזכרה, עץ שקדיה שנשתל בעיר, קינוח על שמה בבר בו עבדה ועוד.
במקביל, אני מקיים הרצאה “פריחת השקד” בה אני מספר את סיפורה של שקד לקהלים שונים, מילדים ועד לבוגרים בבתי ספר, תנועות נוער, בסיסים צבאיים, ארגונים ועוד.
לצד הצער הבלתי נתפס, נעשה הכול כדי להמשיך את המורשת של שקד למען חברה טובה יותר. המשפטים שאותם כתבה, אמרה והאמינה, הם אבן דרך עבורנו שמכוונים אותנו להמשיך בתפיסת עולמה.
הרבה מאיתנו לקחת איתך. הרבה ממך השארת איתנו.

ערכים

ערך החברות אצל שקד היה ערך עליון והיא בנתה לה מעגלי חברים רבים וטובים, מכל נקודה במסע חייה.
היא האמינה במשפט “לא משנה מה קורה, אל תשכח הבחירה בידך. המחשבות והמעשים הכול בסוף בשליטה שלך, וזה מעודד”
ילדה של אנרגיות ושמחת חיים, מגדלור לכל סובביה. רגישה לזולת שראתה כל אדם באשר הוא, ותמיד אמרה “לא משאירים אף אחד מאחור”.

חיבוק אחרון

6.10, שישי בלילה בסביבות 22.30 שקד ביקשה שאקפיץ אותה לידיד שלה רז.
“נכון שכיף לנו ביחד?” היא אמרה.
סיימנו בחיבוק כמו תמיד, והיא הוסיפה ואמרה “אבושקה מחר אחזור בבוקר סביבות 8.00-9.00 אלך לישון, אם לא קמתי עד 18.00 תעיר אותי, אבוא איתך להקפות שמחת תורה, אוהבת אותך”.
שקד הלכה לישון בדרך אחרת בבוקר שבת, ומאז לא קמה.