הסיפור האישי
עידו, בנם של אוסנת וערן פרץ, נולד ברמת גן בי”ד בשבט תשס”א (7.2.2001), אח צעיר לעדן.
בין האחים שרר קשר עמוק ומיוחד והם היו אחים בלב ובנפש. עידו העריץ את אחיו, ועדן תמיד גונן עליו.
עידו גדל ברמת גן, למד בבית הספר היסודי “מורדי הגטאות” ובתיכון “בליך”. נער גבוה, יפה תואר, צנוע, רודף צדק וחמלה רבה לכל אחד, אבל במיוחד כלפי אלו שהיו דחויים חברתית.
בגיל 15 פגש את אהבת חייו, בר לניאדו. שמונה שנים של זוגיות יפה ואוהבת, שנקטעו באכזריות.
עידו שאהב כדורגל, היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב, הרבה לשחק בעצמו והיה המכדרר הטוב ביותר בתיכון, עד שקרע את הרצועה בברך.
עם סיום לימודיו התגייס לחיל הים ושירת על ספינת הטילים “אח”י להב”, שם התקדם לתפקיד סגן לוחמים, התפקיד הבכיר ביותר לחייל שאינו קצין. הוא היה גשר בין החיילים למפקדים והיה נערץ על כל אנשי הצוות.
גם בשירות, עידו תמיד שם לב למי שבצד. חייל שהרגיש דחוי סיפר: “אני לא מאמין שעידו בחר בי להיות חבר שלו”. חיילים חדשים העידו שעזר להם להתאקלם ולהרגיש שייכים. בתקופת הקורונה, אף הוביל פרויקט עידוד מיוחד שיזמו מפקדיו.
לאחר השחרור טייל בסיני, אירופה ואמריקה וכשחזר, גר בבית הוריו, עבד בחברת אבטחה ונהנה מפסק זמן לקראת תחילת חייו כבוגר.
סיפור המקרה
בליל שישי, 6 באוקטובר 2023, עידו נסע עם חברו ניב תל צור ז”ל לפסטיבל נובה סמוך לרעים. ניב הציג שם תערוכה ועידו בא לעזור. אנחנו, שחזרנו מחופשה בחו”ל, החמצנו את הפגישה אתו.
בשבת, 7 באוקטובר, פרצה מתקפת טרור רצחנית. בשיחת טלפון בשעה 6:30, עידו אמר לי “אבא, אנחנו מתפנים מפה”. הם נסעו בכביש 232 לכיוון מושב מבטחים, שם הוזמנו לשהות בממ”ד של אחת המשפחות המקומיות.
בשעה 7:13, כשהגיעו לצומת ישע–מבטחים, הם נפלו למארב של מחבלים ונרצחו במקום.
עידו וניב הוכרזו נעדרים במשך יומיים עד שזוהו.
ב-9.10.23.בשעה 10:30 התקשרו אלינו מהמשטרה כדי שנגיע לזהותו במחנה שורה.
עידו היה בן 22 בהירצחו, הוא נקבר בבית העלמין בקריית שאול והותיר אחריו הורים, אח וחברה.
על מצבתו כתבו אוהביו:
“בן, אח, חבר ובן משפחה הכי טוב בעולם. יפה, טהור ואהוב. אוהבים וזוכרים אותך תמיד”.
לצד זה הוסיפו את המוטו שלו מהשיר ״גשם״ של הראפר האהוב עליו וייב איש (אור שושנה): “אני טוב בדיוק כמו שאני”.
ללכת בדרך שלו
בין הדברים שנעשו לזכרו היו השיר “לאן” שכתב הראפר וייב איש. ליעד חקק, חברו של עידו, כתב עליו את השיר “הריקוד האחרון” והזמרת ניצן ברמי כתבה את השיר “מלאך שלי”.
מהדורת יין יצאה לזכרו עם תמונתו ועם הכיתוב “אני טוב בדיוק כמו שאני”.
חברת “נביעות” הוציאה מהדורה מיוחדת של מים בטעם ענבים שעידו אהב במיוחד.
חברת “עלית” הוציאה מהדורה מוגבלת של כוסות קפה עם חבק סיליקון ועליו רשום “טוב בדיוק כמו שאני”. כמו כן יצאה מהדורה מסחרית של קפה שחור עלית לזכרו.
בית חב״ד ברמת-גן, הקים את עגלת ״הקפה של עידו״, אשר מוצבת בבית החולים תל השומר במחלקת יולדות.
ערכים
עידו היה רגיש ותמים. אדם שלא ידע לשקר ונהג לומר “זה מה שיש ורק את האמת אני אגיד.”
אדם עם לב פתוח, רודף צדק וחמלה, בעל הומור ואמת פשוטה.
מלאך של בן אדם.
ספר שנמצא בתיקו, ובו סימנייה עם הכיתוב “תחיו את החיים, כי חיים רק פעם אחת” הפך עבורנו לצוואה.
חיבוק אחרון
בשיחה האחרונה שלנו ב-7.10.23, בשעה 06:49, עידו סיפר שהוא עוזב את נובה ונוסע דרומה למבטחים.
הוא היה הבן הקטן שלי. צנוע, מצחיק, ישר, מלא חמלה ואמפטיה.
הייתי מאוד גאה בו ובמקום שבו העביר את שירותו הצבאי.
