שמעון בוסקילה

הסיפור האישי

ירדן, בן למירב ושמעון ואח לליעד ולספיר, נולד בכפר מסריק וחי בתל אביב עם בת זוגתו, עמית צפרי.
ירדן שירת ב 8200, ילד מוכשר ובעל חשיבה יצירתית שעבד כמנהל מוצר בחברת ספוט בתל אביב. אהב את הארץ ושביליה, אהב לטייל בארץ ובעולם.
ירדן היה בן הזקונים שלנו, והוא היווה עבורי תיקון בכל הנוגע לגידולו ולליווי שלו לאורך השנים. הקשר בינינו היה מיוחד מאוד: קשר חברי ועמוק. דיברנו על הכול, התייעצנו זה עם זה בכל נושא. ירדן תמיד אמר לי: “אבא, אתה אלוף, ואני לומד ממך הרבה.”

סיפור המקרה

ירדן וחברו דניאל נרצחו בצרורות מנשק חם בשעה 09:18 בבוקר, מחוץ למכולת האשפה.
ביום שלישי, בשעה 21:45, כשישבנו במרפסת וסיכמנו מה התקדם היום ומה נעשה ביום שלמחרת, מתוך תקווה ואמונה שאולי מחר נשמע בשורות טובות, נשמעה דפיקה בדלת. אל ביתנו נכנסו אנשי צבא, מזכירת הקיבוץ, אחיות המרפאה וחברים קרובים.
מירב מיד צעקה: “תלכו מפה, לא ביקשתי אתכם ולא הזמנתי אתכם!”
הכול התערבב לזעקת שבר אחת נוראית של כולנו.

ללכת בדרך שלו

ההנצחה של ירדן באה לידי ביטוי במספר תחומים:
הגן של ירדן – גן חיים קהילתי בקיבוץ כפר מסריק, הגן משתרע על פני שני דונם, ויהיו בו בעיקר חיים ושמחה ופחות כאב ואבל.
פרויקט מתכוני “פויקה” שירדן כל כך אהב, בשיתוף עם חברת “למטייל”, דפי הנצחה באינסטגרם ובפייסבוק, טורניר פוקר בקיבוץ על שמו ואימון “גיבורים” יחד עם מכון הכושר של ירדן ואחיו ליעד ועוד.

ערכים

ירדן היה צנוע ודבק בערכים של נתינה, אחריות ודוגמה אישית, חברות עמוקה וכנה, אהבת האחר ללא שיפוטיות, שמחת חיים, קבלת האחר ומסירות למשפחה שהייתה לו כעמוד האש.
הוא היה בעל אופי יזמי, תמיד חיפש מה ניתן לעשות לטובת החברה, המדינה והעולם כולו במיוחד בתחום הקיימות.
סקרן, בעל יכולת התמדה אין-סופית, ובעיקר כשהאמין בצדקת הדרך ובמטרה. שום דבר לא עמד בדרכו, והוא תמיד עשה הכול כדי לבצע ולהגשים.

חיבוק אחרון

השיחה האחרונה התקיימה בשבת 7.10 בשעה 07:45 בבוקר. זו הייתה שיחת בירור קצרה עם הילדים – מה קורה איתם לאחר מתקפת הטילים.
בשיחה אמר ירדן: “אני עסוק כרגע במשהו דחוף וחשוב, ואחזור אליכם עוד מעט.”
פשוט לא רצה להדאיג אותנו… זו הייתה השיחה היחידה והאחרונה שנמשכה חמש עשרה שניות בלבד. כבר אז אמרתי למירב שמשהו לא טוב נשמע בקולו של ירדן, ואני דואג.