מיכל פרנקל ביטון

רגעים של אימה

ביום שבת בבוקר, התעוררתי מהאזעקה של בשעה 07:30, מייד התקשרתי למאיה, היא ענתה ואמרה שיש צבע אדום וסגרו את המוזיקה ושאין מה לדאוג. לאחר חצי שעה התקשרתי שוב והיא אמרה שהם עומדים בין 2 מכולות אשפה כי זה מה שהשוטרים הנחו אותם לעשות.

לאחר כמה דקות מאיה שלחה וואטסאפ – כתבה שהיא מעדכנת שהכול בסדר אבל יש מחבלים ושהשוטר שלח אותם להתחבא בתוך המכולה, תוך כדי המשכנו להתכתב, היא ביקשה שכבר יבואו להציל אותם, אמרה שהיא מפחדת, הבטחתי לה שיש לנו את הצבא הכי חזק ושתהיה חזקה כי מעץ תפוחים יוצאת תפוחית, ביקשתי שהיא תכסה את האוזניים ותשיר לעצמה שיר בלב, שתתעלם מהקולות רקע, שכבר זה נגמר ובערב היא כבר תהיה במיטה שלה עם הפיג’מה.

לבסוף היא אמרה שאף אחד לא בא, והיא שומעת אללה אכבר, אמרה “שמע ישראל” ושהיא אוהבת אותנו, הדברים האלו שברו לי את הלב, המשכתי לחזק אותה ולהשאיר אותה אופטימית.

התכתבנו עד השעה 11:41 ואז נגמרה לה ולבן זוגה הסוללה. לאחר שלושה ימים בתאריך 10.10 בשעה 02:00 לפנות בוקר, ישבנו בחצר עם חברים, בעלי אמר שהוא רואה במצלמות האבטחות של הבית שהגיעו אנשים, אמרתי לו שזה בטח האיש של הלחמניות, בעלי ענה שזו ניידת. קפצנו על השוטר הייתי בטוחה שהוא בא לספר שמצא את מאיה בחיים, לורו בעלי כבר הבין וצרח, הסתכלתי על השוטר והוא לא אמר לי כלום, רק העיניים שלו היו עם דמעות, הרבצתי לו ודחפתי אותו, צרחתי עליו שזו טעות בכתובת.

האדם שמאחורי הסיפור

מאיה הבת הבכורה שלנו, ילדה מאוד יפה שתמיד סובבה ראשים אחריה, בגיל 17 התאהבה באלירן ונשארה איתו עד הרגע האחרון בו נרצחו ביחד.
לאחרונה בתאריך 10.8 אלירן הציע למאיה נישואין (לאחר שביקש מאיתנו ההורים את ידה), ביום שישי כשבוע לאחר המסיבה הייתה צריכה להתקיים אצלנו בחצר מסיבת האירוסין.
מאיה הסבה לנו ובעיקר לי, גאווה רבה הן בשירותה הצבאי, הן בטיול שעשתה באחד המקומות המסוכנים בעולם ותכונותיה כגון האינטליגנציה הרגשית, תמיד שמה לב לאנשים השונים לאלו שצריכים עזרה, בבגרות שלה ובאכפתיות אל האחר. המון פעמים הרגשתי כי היא המבוגרת האחראית מבין שתינו, כל כך חכמה ונאמנה לאמת של עצמה, תמיד תמיד חייכה וצחקה בקול רם ושמח.

אני שמחה שהיא חוותה לאהוב ולהיות נאהבת, טיילה בעולם איתנו כמשפחה, עם סבתא וסבא, עם בן זוגה ועם חברות.

פרויקט הנצחה

שני עצי פיטנה, העצים האהובים על מאיה ועליי, ששתלתי בגינה סודית מאחורי הבית באישור ראש העיר, בין שני העצים שני ספסלים – “ספסלי האהבה של מאיה ואלירן”, עם שילוט ותמונה של שלהם ועם QR קוד לסריקת מצגות על שניהם.
השביל שמקביל לביתנו ומוביל אל ספסלי האהבה, נקרא המשעול של מאיה.
במתחם המסיבה, שתלנו נרקיסים והקמנו אנדרטה במקום הרצחם של מאיה ואלירן

המסר שלי

חיה ותן לחיות. תאהבו את הילדים, אל תכעסו על שטויות.
לא משנה אם הילדים לומדים, מתקלחים, העיקר הזיכרונות שיוצרים, האהבה, הזמן איכות, לנשק ולחבק.

חיבוק אחרון

היה ביום שישי 6/10/2024 ליד נרות השבת ולאחר מכן היא נסעה לארוחת החג אצל ההורים של אלירן, חבר שלה.