סיגל שטיינר מנצורי

רגעים של אימה

ב-07/10, התעוררנו לקול אזעקה ב-06:30 ומיד התקשרנו לבנות, נורל ורויה שבילו בפסטיבל הנובה. הן עדכנו שהן ועמית בן זוגה של נורל, וחבריהם מנסים לצאת משטח המסיבה, להגיע לרכב ולברוח.
בשעה 07:39 הקשר בינינו אבד. היינו חסרי אונים וחיפשנו סימן בכל בתי החולים בדרום ובמרכז, יצרנו קשר גם עם התקשורת הזרה ועם השגרירות האמריקנית, הקמנו חמ”ל בניסיון למצוא דרך להגיע אליהן ונאלצנו “לבחור” בין התקווה שהן חטופות ע”י החמאס או לא בחיים. התבשרנו על הירצחו של עמית בן זוגה של נורל ביום שני שהתבשרנו על הירצחן של נורל ורויה בהפרש של ימים בודדים, הרגשתי שלבה שורפת לי את הגוף מקצות הבהונות ועד לקודקוד הראש. הרגשתי שעקרו לי את הלב. לרגע ארוך אחד, רציתי לוותר ולעבור לעולם שבו הבנות שלי נמצאות, אבל בסוף בחרתי להישאר.

האדם שמאחורי הסיפור

נורל הייתה בתנו הבכורה, ילדה יפה מבפנים ומבחוץ, אחראית, מוכשרת ומלאת יוזמה. היא הייתה חדת עין ובעלת כשרון מיוחד לאופנה ועיצוב. היא למדה סטיילינג מקצועי, סחר וקניינות ועבדה אצל מעצבת אופנה ידועה. מהר מאוד היא התקדמה בסולם הדרגות והפכה למנהלת מחלקת חו”ל.
למרות שעשתה חיל בערה בה התשוקה לסייע לנערות בסיכון ונשים בכלל ולכן החליטה ליצור קונספט המשלב בתוכו אופנה ופסיכולוגיה. נורל לצערנו לא הספיקה להגשים את חלומה. בשירותה הצבאי היתה משקית ת”ש מסורה מאוד, נלחמה על זכויות החיילים וסיימה את שירותה הצבאי בהצטיינות. לאחר שחרורה מהצבא, נסעה לטיול בדרום אמריקה, וכבר ביום השני לטיול הכירה את עמית. זו הייתה אהבה ממבט ראשון. נורל נגעה בכל כך הרבה אנשים והייתה עוגן לרבים מחבריה וכך הייתה גם עבורי. כשמה כן היא: נורל = המלאך השומר, אור קדוש. היה לה קעקוע של מספר 25. היא אמרה שיש משמעות מיוחדת לגיל הזה, אבל אנחנו לא ידענו שהיא תישאר בת 25 לנצח.

המסר שלי

רק בזכות האהבה וקבלת האחר אנחנו נעבור את המשבר, את השבר החברתי והעולמי הקשה בכל הזמנים. כולי תפילה לניסים ולהשיב את החטופים הביתה. וכן, נשים יכולות להביא שינוי אמיתי בעולם. תנו לנו הזדמנות.

חיבוק אחרון

רגע לפני שיצאה למסיבה, יצאתי אחריה מהדלת וקראתי לה לחזור לחיבוק ונשיקה. זכיתי לנשק ולחבק אותה בפעם האחרונה.